שותפים לדרך,
בשנים האחרונות, עולם הבטיחות השתנה ללא היכר. כשותפה לדרך של מובילי הבטיחות ואנשי התפעול במגוון חברות ותעשיות בארץ, אני יכולה לראות כיצד הבטיחות הפכה מכלי רגולטורי שהוא בחזקת "חייבים לעשות", לתחום פעילות עסקי שאליו מגיעים מנהלים מהטובים בעשייה התפעולית.
כיום, הבטיחות משמשת כ"שותף עסקי" אשר מאיץ תהליכי שיפור ארגוניים, מחובר לדופק העסקי, לתהליכי מצוינות ומעל לכל ממשיך ושומר על חיי העובדים.
ראיה זו, יחד עם הרצון שהגיע ממכם, לפלטפורמה שתשתף במידע ותאפשר לכולנו לשפר כל הזמן את מערך הבטיחות שלנו, הביאו אותי להרים את הכפפה ולהשיק, עבורנו, מובילי הבטיחות בלוג ייעודי אשר יהווה כר לשיתוף בנושאי מפתח אשר מעניינים אתכם בעולם הבטיחות כגון מגמות ותחומים חמים מהעולם, Know how, עצות פרקטיות איך לעשות את הדברים מחר בבוקר ובעיקר שיתוף מידע וידע שיאפשרו לנו להמשיך ולפתח את הבטיחות של כל אחד ואחת מאיתנו בארגונים בהם אנו פועלים.
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכם שנה טובה, בריאות וכמובן שנה של בטיחות.
קריאה מהנה וניפגש בבלוג הבא,
הדס בלום
כיצד ליצור מחויבות של העובדים לנושא הבטיחות?
בחרתי לצאת לדרך עם נושא שעולה באופן תדיר במפגשים שאני מקיימת עם מנהלים:
"אנו משקיעים זמן, הדרכות בטיחות ותקציבים, אך בסופו של יום אנו מרגישים שאותם אירועים חוזרים על עצמם. השותפות הניהולית יחד עם העובדים אינה מביאה את התוצאות המצופות, ואנחנו יותר ויותר נמצאים בעמדת הפיקוח" העובדים מצידם, רואים את החשיבות בבטיחות, אך בסופו של יום הם רואים בבטיחות גוף מפקח שרוצה לעכב את העבודה. מצד שני, כשאנחנו בוחנים את אירועי הבטיחות, נראה כי הם טומנים הרבה מאוד מוטיבציה של העובדים לקדם את העשייה, ולכן הם מוצאים פתרונות יצירתיים על מנת להשלים את המשימה!
אני בטוחה שרובנו עברנו או חווים את אותם תחושות ושואלים את עצמינו: כיצד מתרגמים את העשייה הענפה, לחיבור עובדים המייצר ערך?
כוחה של הבטיחות כערך ולא כהכרח
בספרו של צ'רלס דוהיג "כוחו של הרגל", הוא מביא מדבריו של פול אוניל מנכ"ל ענקית האלומניום – אלקואה:
"אני לא בטוח ששמעתם אותי. אם אתם רוצים לדעת מה המצב של אלקואה, אתם צריכים לבדוק את נתוני הבטיחות שלנו.
אם נצליח להוריד את שיעור תאונות העבודה, זה לא יקרה בזכות סיסמאות או שטויות שאתם שומעים ממנהלים נונסטופ.
זה יקרה כאשר הפועלים שעובדים בחברה הזאת, יסכימו להיות חלק ממשהו חשוב: להקדיש את עצמם ליצירת הרגל של הצטיינות.
הבטיחות תהווה סימן לכך שאנחנו מתקדמים בשינוי ההרגלים שלנו לאורכו ולרוכבו של הארגון, וכך צריך יהיה לשפוט אותנו".
מחברים את העובדים לעשייה בתחום הבטיחות ולא לבטיחות מבוססת נהלים. אם רק נקפיד על יישום נהלים, נמנה ממונה בטיחות, ואפילו המנכ"ל יאמר כי "נושא הבטיחות קודם לכל", לא נצליח! אם העובדים לא ירגישו מחויבים ומחוברים לבטיחות, וחשיבותה לא תובן, היא לא תוטמע בהתנהלות היום יומית שלנו.
אז מה עושים כדי שזה יקרה?
ריכזתי עבורכם צעדים מעשיים שנכון ליישם, על מנת להשיג חיבור של מנהלים, עובדים והבטיחות.
שיחה עם העובדים:
כמנהלים, אנחנו מבצעים סיורים בשטח, מקפידים לבצע אותם בתדירות שקבענו, מתעדים ממצאים ומרגישים שאנחנו עושים את הדברים בצורה הטובה ביותר. האומנם? כמה מאיתנו עצרו ליד עובדים ושאלו אותם על דגשים בניהול הבטיחות בעמדת העבודה שלהם? נושאים שהם רואים כחשובים בסביבת העבודה?
נכון, בפעמים הראשונות לא כולם ישתתפו או יעלו נושאים לחשיבה אך הסוד הוא בהקפדה: ככל שאנחנו נחזור ונקיים את הסיורים ונעצור ליד העובדים ונדבר איתם ונסביר להם את הדרך שלנו, הם ירתמו ובמפגש השני והשלישי הם כבר ימצאו אותנו ויראו לנו כיצד הם עושים את הדברים!
קשה לנו לנהל שיחה חופשית? אין בעיה, במקרה של קושי לקיים שיחה ישירה, ניתן להרכיב סדרה של שאלות בכתב מתוך מטרה לגלות את הקשיים והבעיות שבהם נתקלים העובדים ביישום של הוראות הבטיחות.
איתור עובדים בעלי השפעה ורתימתם לנושא:
כמו נושאים אחרים בארגון גם נושא הבטיחות הוא נושא שההתייחסות אליו נקבעת על ידי "מובילי הדיעה" (ה"סלבים") של הארגון.
מטבע הדברים, העובדים מחקים את התנהגותם של העובדים הבולטים והדומיננטים, ולפיכך, רתימתם של האחרונים לטובת שיפור הבטיחות והגיהות בעסק, תסייע לחיזוק התודעה הארגונית לנושא.
בתחומנו, אנו קוראים להם נאמני הבטיחות. אנחנו מכשירים עובדים להיות נאמני בטיחות, אבל אנחנו שוכחים לתת להם כלים יישומיים יום יומיים אשר יסייעו להם למנף את היכולות שלהם.
יש למצוא עובדים שהם בעלי השפעה על חבריהם לעבודה והם בעלי נכונות להירתם לנושא, ובאמצעותם ליצור את השינוי בהתייחסות העובדים לנושא הבטיחות.
שיתוף של העובדים בקביעת נהלי ומדיניות הבטיחות הארגוניים:
מטבע הדברים, אנשים מתחברים יותר להנחיות והוראות שהם מבינים את ההיגיון מאחוריהן ולא "מונחתות עליהם מלמעלה".
שיתוף העובדים בקביעת נהלי הבטיחות בארגון ויישומה בפועל תביא למחויבות רבה יותר מצדם ביישום הנהלים, והיא חשובה מעין כמוה להגברת המוטיבציה של העובדים ביישום הנהלים.
רק מילה טובה:
מן הידועות היא שערכה של מילה טובה אינו נופל מזה של תגמול חומרי. אזכור לשבח של עובד/מחלקה שהצטיינו במילוי הוראת הבטיחות, עשוי לסייע מאוד בהבהרת החשיבות לנושא הבטיחות בארגון.
תמרוץ העובדים יכול להיעשות גם באמצעות פרסים, למשל, עבור דיווח על סכנה בטיחותית.
תקשור הבטיחות:
אני רואה עשרות יוזמות ייחודיות שאותן מקיימים על מנת לשבור את שגרת הבטיחות. לדוגמא, בחדר האוכל – הניירות ששמים במגשים, פוסטרים עם חידות באזורי העבודה, שלטים עם תמונות משפחתיות אשר פונות ישירות לעובדים (כבר אמרנו כי תמונה אחת שווה אלף מילים???), תחרויות פנים מפעליות עם פרסים לצוות המנצח ועוד רעיונות רבים ומגוונים.
פגישות בטיחות:
פגישות יזומות בנושאי בטיחות הם כלי חשוב מעין כמוהו לפתח את מודעות הבטיחות של העובדים. בפגישות אלו כדאי לעסוק בזיהוי סכנות פוטנציאליות, אמצעי זהירות נדרשים וכן ניתוח אירועי בטיחות שקרו וריענון נהלי הבטיחות. כמו כן, ראוי שישתתפו גם עובדי הקבלן שעובדים בשטח המפעל, וכדאי לשתף את נציגי העובדים.
סיכום והמלצה:
רתימת העובדים לנושא הבטיחות במקום העבודה אינה דורשת השקעה גבוהה של זמן או כסף, אך היא כן דורשת מחויבות ומעורבות ניהולית ביחד עם תוכנית עבודה יישומית.
באמצעים קלים ומהירים, אנו נוכל להשיג את החיבור לעובדים ואת הרתימה שלהם.
אשמח לעזור לכם בבנייה תוכנית ניהולית מהירה לעובדים שתאפשר לכם לצאת לדרך כבר בימים הקרובים.
יש לכם פעילויות נוספות? קדימה, שתפו אותנו כיצד אתם רותמים את העובדים לחשוב וליישם בטיחות בשגרת העבודה, ויחד נכתוב מדריך on-line אשר ישמש את כולנו!